בית המשפט העליון – רישיון ישיבה מסוג א/5 לאחר שהייה בת 30 שנים בישראל

בר"ם 2084/24 מיילה נ' משרד הפנים (14.5.2025)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור של אזרחית הפיליפינים השוהה בישראל תקופה ממושכת, והורה לתת לה רישיון ישיבה מסוג א/5.
המבקשת שהתה בישראל מכוח רישיון ישיבה מסוג ב/1 וטיפלה במטופלת סיעודית במשך 24 שנים עד לפטירתה. בעת הזו המבקשת שוהה במשך 30 שנים בישראל ברישיון, ולטענתה יש לתת לה רישיון ישיבה מטעמים הומניטריים. בקשתה למעמד נדחתה על ידי משרד הפנים, אך ערר שהגישה לבית הדין לעררים התקבל, ובית הדין הורה למשרד הפנים לתת למבקשת רישיון ישיבה מסוג א/5. משרד הפנים ערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור וביטל את החלטת בית הדין לעררים. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע כי יש לתת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לשם מניעת עיוות דין, שייגרם למבקשת נוכח הנסיבות הייחודיות העולות מעניינה.
לגופם של דברים, בית המשפט העליון קבע שהחלטת משרד הפנים התמקדה בשיקול לפיו משך השהות בישראל אינו טעם הומניטרי מספק כשלעצמו, אולם החלטתו לא כללה התייחסות מספקת לזיקה הייחודית של המבקשת למשפחתה של המטופלת, שהפכה להיות הלכה למעשה משפחתה של המערערת, והתקבלה תוך אי-דיוק בהצגת זיקותיה של המבקשת למדינת המוצא שלה.
בית המשפט העליון הוסיף כי החלטת משרד הפנים לוקה בחסר, אינה מביאה בחשבון את מכלול העובדות הרלוונטיות, ומבוססת על הנחות עובדתיות חלקיות. בהתאם, בית המשפט הורה לתת מערערת רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנה אשר יחודש מעת לעת.